מיקרוקוסמוס של גדרה

הישוב עתניאל הזמינו את "זובור" להופעה. החבר'ה (חלקם לפחות) מפחדים לנסוע בימים טרופים אלו בכבישים הכבושים ע"י כל נער עם אבן. קובעים עם רכב ממוגן במיתר. אני מזהה את הנהג. יוחאי דמרי, ראש המועצה. ככה זה בהתיישבות, אם אתה בא אליהם, אפילו ראש המועצה יאסוף אותך. אני לא רואה איך יונה יהב אוסף אותי מעתלית.

מסתבר שלא התלבשנו כראוי, וסווטשירט מפסיק לחמם מתחת לשלוש מעלות. למזלינו הם התחשבו בנו והדליקו חימום. השתדלנו לא לטחון עוגיות ובדרך חזור (אורבך הקפיץ אותנו ואני לא אגיד מי פחד כל הדרך זה זמרי) קבענו בגדרה, שנייה לפני שכולם מתפצלים לבתיהם.

יותם רצה שווארמה, ולא נרשמה התנגדות. בדיקה מהירה "שווארמה גדרה" והתוצאה הראשונה הביאה את "בארכה". התקשרתי. מרכזיה לניתוב שיחות ביקשה שאלחץ 1. יותם מאחורה מתפוצץ מצחוק ("יש להם גם תפריט ברוסית?) הווייז מראה נסיעה של שעה. זמן ההגעה המשוער: רבע לשתים-עשרה בליל. בארכה סוגרים במוצ"ש עד אחרון הלקוחות.

המקום יושב ממש על הכביש הראשי בין רחובות למה שמאחורי גדרה. יש חנייה בשפע על שטח חצץ לא מוסדר. מעין מיקרוקוסמוס של גדרה. הסטייקיה מעוצבת שחור-אדום. הושיבו אותנו במתחם היוקרתי של אלו שמזמינים בצלחת. חצות והמקום הומה. תאמינו לי, הגדרתיים האלה יודעים לחגוג.

מזמינים סלטים ולחמים, חומוס עם פטריות, צ'יפס, שיפודים משיפודים שונים ואורי לוקח חזה עוף.

בכללי על שיפודיות:

אחד - שיהיה נקי. לא סתם נקי, מצוחצח כמו נעלי 'בריל' של רס"ר משמעת בה"ד 1.

שתיים – סלטים טריים וריפיל מיידי.

שלוש – תחלופת בצקים חמים מיידית.

בארכה סיפקה את הסחורה.

התחלנו די מהר עם ערמה יפה של סלטים (12 סלטים במספר. חציל במיונז פשוט וטוב, זיתים סורים סבירים, חציל בצ'ילי מתוק וטוב, בורגול פשוט ובינוני, חצילים בעגבניות מעולה, סלט טורכי מצויין, מקבובה סבירה וסלט חצילים קלויים טובים מאוד).

חומוס בפטריות היה סתמי לגמרי, אבל הפיתות/לאפות הנשגבות שהם אופים במקום פשוט שואבות את כל הסלטים, ואתה פחות מתרכז בסלט אלא מתמסר לפריכות החמה של הבצק.

לשיפודים.

אני לקחתי שניים: הודו ופרגיות. כל השאר לקחו קבב, כבדים, ואנטריקוט.

אז בגדול, הכל סביר. חוץ מההודו שהיה נפילה והתחפש לכדור מטקות בלתי נגיס.

הקבב של בארכה מעולה, עסיסי ונוטף שומן. לא אחד כזה שנתקע בגרון או יבש מדי.

האנטרקוט היה וול-דאן, אבל ככה הוא הוזמן (בושה) אז נמנעתי, בכל מקרה, אירוני בעיניי שסטייקיות לא יודעות לעשות סטייקים. הכבדים עשו את העבודה.

אורי לקח חזה עוף. הגיעו שלוש חתיכות יפות ועסיסיות, ושוב הוא ניצח את הערב.

לסיכום, אם אתם מחובביי הז'אנר, בארכה הוא אחלה מקום. אם אתם רוצים סטייק טוב, לכו למסעדה.

כוסו – סטייקייה טובה. יותר נכון שיפודייה מעולה.

כסאו – לא יודע מה יש לסטייקיות ושחור-אדום, אבל נקי ויפה.

כיסו – סביר.

כעסו – דווקא אני נפלתי עם השיפוד.