הכבש ה-32

"סמרקנד" היא לא בשביל הישראלי הבינוני שלא מסוגל להיפרד מתפריטי הכריכים-טוסטים-סלטים-פיצות-פסטות. שימשיך לאכול בגנרי-גנרי בקניון. "סמרקנד" היא מסעדה בוכרית נושכת, בועטת, משפחתית שלא עושה חשבון. אתה בא לאכול את מה שאימא הכינה. לא טוב לך? עוף מפה.

המקום מחזיר אותי לבית סבתא. לא שלי, של חבר. בוכרי. מקרר בשרים מציג לראווה את מבחר הבשרים שישמחו לקפוץ לאש בשבילך. מנגל מרעיש מכמויות שומן שנופלות על גחלים ומשפחות מרובות אחים/בני דודים/ילדים/שפמים ממלאות את המסעדה. הכל רוחש שמחה והאוויר מלא בריח של כבש וְודקה. המסעדה מוארת, בניגוד למסעדות אחרות שבשעות כאלו אוהבות להפוך את המקום לפסאודו רומנטי. כאן אתה עובר מסע לבוכרה, ושם אין רומנטיקה. יש שמחה, יש אור, יש כיף, יש וודקה ויש שיפודים.

המטבח הבוכרי ענף, ומבוסס על מטבחי מרכז אסיה. הרבה בשר, שומן, ירקות ואורז. ובצל. המון המון בצל.

התיישבנו בין שתי משפחות ענפות שהיו עסוקות בשמחה כלשהי. למרות השמות המוזרים של המנות כגון גוזג'ידז'ה, מאנטו, צ'יבוריק, טוקי, בלישי וזשג'רחי (את האחרון המצאתי, אבל תודו - האמנתם) התפריטים ברורים ונהירים, ועזרו לנו לבחרו בין סוגי הבשרים. וגם המלצר החביב שעזר לנו להחליט אחרי שאמרנו לו שפשוט יביא את הכל ובתגובה כמעט התעלף.

הזמנו שלושה סוגי כיסוני בשר ממולאים. אפוי (גוזג'ידז'ה 24 ₪ לשתי יחידות), מאודה (מאנטו, 35 ₪ ל5 יחידות) ומטוגן (צ'יבוריק 24 ₪ ל3 יחידות). שיפוד אחד של פילה רולדה מגולגל בשומן כבש (30 ₪) אורז אושפלוב (25 ₪) והגיע גם סלט חתוך עבה.

לכל משפחה יש טריק שלה במילוי הכיסונים, וכאן מדובר בהמון שומן כבש. עכשיו, אני לא מחובבי הכבש. יש לו טעם של דיר. אבל יש כאלו שזה לא מפריע להם. אז זרמתי.

הגוזג'ידז'ה האפוי הוא חביב. הבצק דק ופריך בלי עזרת שומן. המילוי, בשר בקר מטוגן עם בצל ושומן כבש עשוי סביר פלוס, ולא מתובל יתר על המידה. אותו המילוי שוכב בתוך המאנטו, עם בצק מאודה שמדגיש עוד יותר את הכבש. הצ'יבוריק המטוגן מסווה את הכבש עם שמיר ופטריות, ואליו התחברנו יותר. השיפוד היה מעולה. למרות הכבש שעטף את הפילה, האש עשתה פלאים לבשר.

וגולת הכותרת: האושפולב. אורז מתובל כהוגן, עם נתחי בשר שבושלו בישול ארוך ונמסים עוד לפני שהם מגיעים לפה, וגזר מתקתק והכל מתחבר למנה אחת שלא צריך בלתה דבר.

רצינו לסיים עם קושקוליק, שהוא בצק דק מתוק ומטוגן אבל לא היה, ואת הג'זקצ'יטי אני המצאתי, אז הלכנו על החלווה הבוכרית (8 ₪) וקנקן תה ירוק (10 ₪). החלווה היא לא חלווה, מדובר באגוזים מסוכרים וטחונים ודחוסים לכדי קוביה. קצת מזכיר חרוסת, אבל בקטע טוב. וקנקן התה הרגיע את הכבשים שעברו על שולחננו.

כוסו: מסעדה בוכרית אותנטית באור יהודה

כיסאו: חמים ונעים, הלם תרבות

כיסו: זול. במאה שקלים לאדם אתם מפוצצים יומיים

כעסו: די עם הכבש.

לנצור: לא יודע אם אני הסתכלתי על כולם אנטרופולגית או הם עליי.

סמרקנד

יחזקאל קזז 18 אור יהודה

ימים א' עד ה': מ 11:00 עד 24:00 ימי ו' מ: 11:00 עד חצי שעה לפני כניסת שבת מוצאי שבת: עד 24:00

רבנות מקומית